בחיי היומיום אנחנו מורגלים לעבור ממקום למקום כאשר לא תמיד אופן המעבר מקבל תשומת לב ראויה. ברגע שעמדנו במשימת המעבר מנקודה א. לנקודה ב., גם אנחנו וגם הסביבה מציינים זאת כהצלחה. אם פספסנו את המטרה, הדבר יחשב ככישלון.
שיטת מחשבת הגוף רואה בדרך מנקודת המוצא אל היעד חשיבות רבה. לתפישתנו, אופי ואופן ביצוע המעבר מנקודת המוצא לנקודת המטרה מעיד על היכולת לא פחות מאשר עצם ההגעה.
ברור לכל מדוע תוואי של שביל הנכבש במעלה/מורד גבעה תלולה אינו ישר וקצר, אלא מפותל וארוך יותר. הקו הישר אמנם קצר יותר, אך איננו המסלול הנכון לבחור בו – הוא תובע מאמץ קיצוני ולפעמים גם מסוכן. לעומת זאת, השביל המפותל מחלק את העומס הנדרש בעליה החדה ומנגד ממתן את אנרציית הירידה במורד התלול; בכך המסלול המתון הופך את משימת המעבר מנקודה א. לב. לאפשרית, שקולה, בטוחה, הרמונית ואף מהנה.
דוגמא נוספת יכולה להילקח מעולם המתמטיקה – הגם שקיים פתרון אחד בלבד לבעיה מתמטית – קיימות מספר דרכים להגיע אליו. יש דרכים יפות, בדרך כלל קצרות יותר, ויש דרכים עקלקלות. מקובל לראות את הדרך כמעידה על היכולת, לא פחות מאשר עצם פיתרון הבעיה. מעבר לכך גם אם הפיתרון לא נכון אבל הדרך נכונה, מקובל לציין זאת כהצלחה חלקית ולא מבוטלת. מנגד, פיתרון נכון שהושג בדרך לא נכונה, לא ראוי להיחשב כהצלחה.
האם ראוי להקיש מכאן גם לגבי תנועה? האם יש דרכים יפות יותר, נכונות יותר? האם יש נכון ולא נכון במעברים תנועתיים?
"מחשבת הגוף" חושבת שאיכות התנועה באה לידי ביטוי בחיי היומיום, מחוץ לעולם הריקוד למשל, שבו העוסקים במלאכה גם אמונים על איכויות תנועתיות. איכות התנועה מעידה על אינטליגנציה תנועתית, ממש כמו שפיתרון מתמטי יפה מעיד על אינטליגנציה מתמטית.
לצורך שיפור האינטליגנציה התנועתית יש צורך להעשיר את עולם התנועות האישי, להעלות את המודעות לאופי התנועה, לתת משוב חיובי או שלילי כאשר נתקלים בפתרונות תנועתיים כאלה ואחרים וליחס חשיבות לדרך ולא רק למטרה.
דרך תנועתית חכמה תיעשה במאמץ מדויק יותר ולכן תהיה יותר יעילה. הדרך האקונומית שוחקת פחות ובכך ממזערת ואף מבטלת סיכון של נזק גופני. היכולת לגוון בתנועות ולבחור דרך, למרות שנקודת המוצא והיעד זהים, מאפשרת שיתוף רב יותר של מגוון טווחי וכיווני תנועה במפרקים, כמו גם הפעלת סיבי שריר שונים ולא תדירים בשימוש יומיומי.
אינטליגנציה תנועתית משמעה גם תכנון מהלך תנועתי המתחשב הן במגבלות הגוף והן בסביבה, תוך שימת לב וניצול העברות משקל מתוזמנות, בד בבד עם חלוקת עומס שאינה מתישה אזור גוף מסוים באופן תדיר.
התנהלות תנועתית ראויה דורשת בין היתר, קשב פנימי וחיצוני, חידוד התחושה לגוף שלנו במרחב והכרת המגבלות האישיות.
נשמע הרבה מדי? לא כשזה הופך לשפת התנהלות נהירה שלנו עם עצמנו.
את האינטליגנציה התנועתית ניתן להכיר, לשכלל ולשפר. מחשבת הגוף היא שיטה האמונה להקנות את הכלים ולהתוות את הדרך לשיפור האינטליגנציה התנועתית, כך שהשימוש הנכון בגוף יפחית ויקל חלק מהתופעות המופיעות עם התקדמות הגיל, ימתן ואף ימנע שחיקה, יאזן ויפתור בעיות שמקורן בחוסר הרמוניה בין שרירים, מפרקים ואותות עצביים של מערכת התנועה על כל מרכיביה. המוח, שתחת אימון נכון להשתחררות מדפוסי תנועה ישנים ושגויים, יוכל לנהל כטבע שני, את מערכת התנועה שלנו למען רווחת הגוף.
כל האמור לעיל צריך להיעשות על ידי איש מקצוע, מחשבת הגוף נותנת לכך מענה ייחודי שמסלולו מרתק.
הינכם מוזמנים לחוות, לחקור ולהכיר את דרך החשיבה של "מחשבת הגוף" ושל גופכם.
הינכם מוזמנים לחוות, לחקור ולהכיר את דרך החשיבה של "מחשבת הגוף" ושל גופכם.
כתב: פלד מיכאלי