יוספה מיכאלי, "על סימטריה ואסימטריה"  Juvenile Scoliosis , מחשבת הגוף, הוצאה עצמית

כתבה: דבורה רפלר-זילברשטיין

מחשבת הגוף" היא שיטה שפיתחה יוספה מיכאלי (פיזיותרפיסטית) לטיפול בגוף וביציבתו. אף על פי שפעמיים בשבוע מתעמלים מאות אנשים בשיטה שהעמידה כבר מורים בכל רחבי הארץ ואף שהיא פועלת במקומותינו כבר עשרות שנים (40!), עדיין לוטה השיטה בערפל תקשורתי .

אולי זה כך מפני ששיעור ב"מחשבת הגוף" הוא פגישת עומק שקורית לאדם עם גופו אשר על המחצלת. אולי זה מפני שהפגישה נערכת ברקמות החשאיות של החוויה, היכן שהגוף מדבר עם המוח ועם הרגש ועם התחושות בשפה מיוחדת שחוזרת על עצמה אך מתחדשת בכל מפגש. הדבר האחרון שעולה בדעתך אחרי המפגש הוא לרוץ לספר עליו לחבר'ה.

אלמלא הוציאה יוספה מיכאלי ספר המסכם את משנתה של מחשבת הגוף בנוגע לטיפול בסקוליוזה (עקמת), ואלמלא הציגה כאן את התרעתה על דרך הטיפול המקובלת בבעיה, לא הייתי יוצאת לחשוף את השיטה ברבים גם היום.

הממסד האורטופדי, למרות שנתקל במקרים רבים בתוצאותיו המבורכות של טיפול מחשבת הגוף באותם נערים ונערות שלגביהם הוא פסק: "רק ניתוח!" או: "יש לחגור סד על גוף הנערה לתקופה של שנתיים ימים (ולילות!)", לא טרח להידבר עם השיטה, אף על פי שמחשבת הגוף אינה איזו אלטרנטיבה אזוטרית והיא מבוססת על עקרונות האנטומיה והאורתופדיה המקובלים. מיכאלי מתארת ומנמקת את הנזקים הלא הפיכים בגופו של מי שסובל מעקמת ובדימוי העצמי שלו, הנגרמים בעטיים של המוט והסד, במסגרת הנחות היסוד והמונחים הנהוגים בשיח האורתופדי. קשה להבין מדוע האורתופדים אינם מיידעים את הפציינטים שלהם על קיומה של דרך טיפול חלופית, שלהצלחותיה יש קבלות מצולמות העוקבות אחר השיפור ביציבתם של סקוליוטים בכל שלבי התהליך, כולל צילומי רנטגן.

האורתופדיה רואה את הסקוליוזה רק באספקט השלדי שלה, ולכן היא "תוקפת" (תרתי משמע) את השלד ברצותה לטפל במחלה. מיכאלי טוענת בספרה שהבעיה מסובכת ומורכבת יותר: האסימטריה השלדית מתוחזקת ומוחרפת תמיד גם על ידי אספקט קוגניטיבי: המוח, שאחראי על ההתארגנות הסימטרית של הגוף, "שוגה" בקריאת האמצע של הגו. אפשר וגם צריך היא טוענת, לרתום את הגורם שמסבך את הבעיה להיחלץ לפתרונה.

מחשבת הגוף ערוכה לטפל בנפגעי סקוליוזה דרך תנועה היוצרת במערכת העצבים המרכזית גירויים המאפשרים למוח לתקן את השגיאה שהתקבעה בו. ברוב המקרים מדובר בנערות ונערים צעירים, שהשלד שלהם עדיין גמיש דיו. אחרי הבנה ותרגול הקשב הגופני יכולים השרירים, בהוראה "מכוונת ונכונה" של המוח, ליישר את השלד בהצלחה לא פחותה מזו שמשיג הסד או המוט שמקבע את החוליות.

הלוקה בסקוליוזה המוכן לקבל על עצמו את האחריות לתהליך תיקון העקמת שלו וללמוד לגשש (במפגשי שיעור המיועדים גם לקהל הרחב) את דרכו אל האמצע הנכון שלו – לאתר את הסימטריה האופטימלית בתנוחות המגוונות – ירוויח, מלבד יציבה בריאה, גמישה ואסתטית, גם את השמחה המזומנת לתלמידי מחשבת הגוף הנהנים מהשיעורים, לפי דיווחיהם.