בדוגמה שלפניכם תפגשו אדם בגיל מעל 90, אשר הגיע לפני מספר שנים למכון "מחשבת הגוף" כשהוא סובל מכאבים קשים בגפיים, קשיי הליכה וקושי להזדקף.
ההמלצה שהגיע עימה היתה לעבור ניתוח בעמוד השדרה, עקב היצרות תעלת חוט השדרה בצוואר ובמותנית – Stenosis.
מתוך מטרה להקל על כאביו הקשים, יעצה לו יוספה, שלפני שייגש לניתוח, יתחיל לקבל טיפול בשיטת "מחשבת הגוף".
מפי יוספה:
"האיש נשלח אלי על ידי נוירוכירורג לפני כ 30 שנה. הרופא מכיר את שנינו. הדיאגנוזה הברורה הייתה Stenosis בחוליות הצוואר והמותניים.
התלונות היו בהתאם. היציבה בכללותה לא הייתה זקופה.
הכוונה הייתה לנסות להימנע מניתוח. האיש מאד חכם, אינטלקטואל, אך חסר מיומנות מפורטת בגוף, לפחות לפי שיפוט ושימוש מרפא של מחשבת הגוף.
המחשבה הייתה שטיפול אשר ישחרר לו את השרירים סביב הצוואר, השכמות והחזה בחלק העליון, וסביב השרירים המניעים את האגן, הרגליים ועמוד השדרה התחתון – ירווח את הצטופפות החוליות, ובכך יקל על הסטנוזיס. עבודת חיים.
מאז, אנחנו מתמידים בטיפול פעמיים בשבוע. בחלק מהטיפול האיש אקטיבי ובחלק פסיבי. שני החלקים מלווים הסברים תיאורטיים על פי יכולת קיבולו ומסירת אינפורמציה מפורטת מכיוונו, מה עושה לו התנועה, מה אזורי הכאב. ובהחלט מה נעים לו ולפי הרגשתו שייך להטבת אזורי התלונה."
הטיפול בשיטת "מחשבת הגוף" מתרחש ע"פ הצורך – פעם או פעמיים בשבוע.
משך הטיפול הוא 45 דקות,
במהותו מורכב הטיפול משילוב של טיפול פסיבי ואקטיבי – תלוי במצבו של המטופל.
בין טיפול למשנהו המטופל גם מבצע את "שיעורי בית" בהתמדה.
עקב סוג הטיפול ולאורך השנים, צבר המטופל מודעות גופנית רבה, אשר משרתת את יכולתו להסתדר בטוב לאור מצבו המורכב.
עד עתה אין צורך בביצוע הניתוח.
הסרטון שלפניכם מתעד את אחד מן הטיפולים.
ניתן להבחין בהבדל ביכולת ההזדקפות של המטופל לפני ואחרי הטיפול.
שימו לב לרוגע ,לרכות ולידע של המגע הטיפולי.
שבע שנים לאחר הסירטון הקודם חזרנו לצלם את בן לפני ואחרי טיפול:
אמנם הזמן נותן את אותותיו, אך הודות להיסטוריה הארוכה בהם קיבל בן שיעורי התנועה,
והודות לטיפולים הקבועים של יוספה מיכאלי בשיטת "מחשבת הגוף",
משמר בן יכולות התנהלות תנועתית עצמאית.
מפי יוספה:
"האיש נשלח אלי על ידי נוירוכירורג לפני כ 30 שנה. הרופא מכיר את שנינו. הדיאגנוזה הברורה הייתה Stenosis בחוליות הצוואר והמותניים.
התלונות היו בהתאם. היציבה בכללותה לא הייתה זקופה.
הכוונה הייתה לנסות להימנע מניתוח. האיש מאד חכם, אינטלקטואל, אך חסר מיומנות מפורטת בגוף, לפחות לפי שיפוט ושימוש מרפא של מחשבת הגוף.
המחשבה הייתה שטיפול אשר ישחרר לו את השרירים סביב הצוואר, השכמות והחזה בחלק העליון, וסביב השרירים המניעים את האגן, הרגליים ועמוד השדרה התחתון – ירווח את הצטופפות החוליות, ובכך יקל על הסטנוזיס. עבודת חיים.
מאז, אנחנו מתמידים בטיפול פעמיים בשבוע. בחלק מהטיפול האיש אקטיבי ובחלק פסיבי. שני החלקים מלווים הסברים תיאורטיים על פי יכולת קיבולו ומסירת אינפורמציה מפורטת מכיוונו, מה עושה לו התנועה, מה אזורי הכאב. ובהחלט מה נעים לו ולפי הרגשתו שייך להטבת אזורי התלונה.
השנים חלפו, שנינו הזדקנו. כפי הנראה בסרטונים, היכולת פחתה. "לכבוד" יום ההולדת 99 שקלתי שלא נכון להמשיך לרדת לרצפה – יש בזה משום סיכון ואף הפרזה. כמו כן, נפסיק ללכת ללא הליכון, מאותן סיבות.
התלונות פחתו. הבריאות הכללית טובה. אינו נזקק לתרופות. אנחנו ממשיכים בפגישות המתאימות עצמן למשתנה.
אף פעם לא התעמל בקבוצה. תמיד לבד. כל דבר שרציתי ללמד לימדתי על פי ודרך מחשבת הגוף, שהיא – חזרה על תנועה; גיוון התנועה; שנוי מרכיבי הוראת התנועה; צירוף תנועות, ותמיד בליווי "הצדקה" תיאורטית.